אישה נבגדת, פאריז, פגישת עסקים, בתי מלון יוקרתיים והרבה הרבה יין וסודות שיצאו… את סיפור החקירה הזאה לא תרצו להחמיץ!

השעה 03:00 לפנות בוקר, אזור פרברי של פריז, המלצרית במועדון החשפנות המפוקפק מניחה לי חשבון של 1,400 יורו על השולחן. אנחנו כבר לקראת עזיבה, וכל מה שאני יכול לחשוב עליו זה רק על הטיסה שלנו ב-8:00 בבוקר, ואיך ממש עוד מעט אראה את התינוק שלי שרק נולד. אבל זה כבר סוף הסיפור, בואו נתחיל מההתחלה.

פנייה אל חוקר פרטי בעקבות בגידה

הדס התקשרה אלי כשהיא שבורה בקולה. ״בעלי בוגד בי. לא רק שהוא בוגד, הוא מפרק לנו את העסק המשפחתי על הדרך״. ״תקשיב״ היא אומרת, ״הוא נוסע לפריז לנסיעת עסקים בשבוע הבא, תכין צוות ותיסעו איתו״. ואני בתגובה ״תגידי רק מספר טיסה ושעה ואנחנו כבר נהיה שם״.

צוות החקירות בפעולה

ככה מצאתי את עצמי מתכונן לחקירה בפריז. מכין צוות מקומי, מארגן גם חוקרת שתצטרף אלי. לנשים יש יכולות אדירות בסוג זה של חקירות. השעה 6:00 בבוקר והנה אנחנו בנתב״ג, כבר עושים בורדינג ועולים למטוס. ישר זיהיתי אותו, יושב במחלקה ראשונה בחליפה מהודרת. ברגע אני שולף את המצלמה הסמויה והתמונה המעודכנת שלו כבר בדרך לצוות שממתין לנו בשארל דה גול.

לקראת הנחיתה הבנו שאם אנחנו מפספסים אותו בבידוק הדרכונים, אנחנו נסיים את החקירה הזאת עוד לפני שהחלה, וזה דבר שמבחינתי ממש לא בחשבון.

החוקרת שאיתי קראה מהר לדיילת וסיפרה שהיא חשה ברע וחייבת לצאת ראשונה מהמטוס. הטריק הישן הזה עבד, ומיד עם הנחיתה הדיילת ליוותה את החוקרת שלי לקדמת המטוס.

יופי, החלק הזה מאחורינו. אבל רגע, מה קורה פה, לא ציפינו לכך שלנבדק יהיה דרכון מקומי והנה הוא שוב מקדים אותנו בתור וממשיך לכיוון היציאה. אני בקשר עם הצוות שלנו בחוץ ונותן לו התראה שעוד רגע והנבדק אצלם ואנחנו נצטרף בהמשך כאשר נצא מהטרמינל. ״הוא אצלנו, עלה על מונית RD-374-F״. מדווח הצוות המקומי בקשר. אפשר להסדיר נשימה קצת, החלק הקשה הראשון מאחורינו. אנחנו חוברים לצוות של החוקרים המקומיים במלון Four Seasons, אחד היוקרתיים בפאריז, אליו הגיע הנבדק שלנו. מאחר ולא רצינו לעורר חשד, לקחנו שני חדרים בקומות נפרדות. כך גם נתנו לעצמנו סיכוי טוב יותר לאתר את הנבדק בחדר בו הוא שוהה. לקראת השעה 15:00 בעודנו יושבים בלובי, זיהינו את הנבדק שלנו יוצא רגלית לכיוון הרחוב. זה רגע האמת, ואנחנו מתארגנים במהירות למעקב רגלי. יש משהו מיוחד במעקב רגלי; הרגשה של אדרנלין משולב במתח.

עבודת תצפית יסודית

בכל אופן, אנחנו מתצפתים על הנבדק ורואים אותו עושה את צעדיו לכיוון לכנס העסקי עליו דיווח לאשתו. עד כאן הכל לגיטימי האמנם?

כמו תיירים טובים, התמקמנו בבית הקפה הסמוך, תוך כדי תצפית על דלת היציאה, דרוכים ומוכנים לכל תזוזה שתהייה. השעה כבר 19:00 והנבדק שלנו לא יוצא. הלחץ מתחיל, אולי פספסנו? אולי יצא ממקום אחר? כל-כך הרבה מחשבות עוברות בראש של כולנו, ״סבלנות אני אומר לצוות. סבלנות״.

עוד לא סיימתי את המשפט והנבדק נראה יוצא בליווי גבר נוסף, תוך כדי הליכה רגלית לכיוון המלון. מפה לשם הגענו שוב לישיבה בלובי. הגבר הנוסף עזב את הנבדק שלנו והמשיך לדרכו.

השעון תיקתק במהירות וכבר הראה 21:35 והעייפות החלה להתפשט בגוף. נתתי לעצמי 2 סטירות ואמרתי לצוות ״נמתין לווידוא שינה עד השעה 22:00 ונקפל לחדרים, תחילת פעילות מחר בשעה 06:00״. 3 דקות לפני השעה 22:00, בום! הנבדק יוצא, מגונדר, מסודר ונראה כאילו הרגע סיפרו לו שהוא זכה בלוטו. ואנחנו? מחדשים עמדות למעקב רגלי.

שעת השין – הרגע המיוחל של חוקר הבגידה

אחרי 20 דק׳ בקור מטורף, אנחנו מגיעים למסעדה יוקרתית. הנבדק שלנו כבר בפנים ואנחנו מבינים שללא כניסה למסעדה לא נוכל לתעד את מעשיו במקום. אני נכנס למקום מלא ביטחון והמארחת ישר אומרת לי ״הזמנת מקום?״ בשליפה אני אומר לה שכן! (ברור שלא) ומיד מסמן לחוקרת שאיתי שהיא יכולה להצטרף אלי. המארחת ממשיכה ״מה השם?״ ואני לוחש לה שהבחורה שאיתי הזמינה מקום ואנחנו בדייט ואני הולך להציע לה נישואין הערב. המארחת שמבינה אחרי 20 שניות שאין לנו הזמנה לא רוצה לאכזב אותי ואת מהות הערב המיוחד קונה את הסיפור ומכניסה אותנו פנימה.

אנחנו מזהים את הנבדק שלנו יושב באחד השולחנות האחוריים של המסעדה יחד עם אישה (!) זה הרגע לו חיכינו. עכשיו רק נשאר לתעד את האירוע. רק בעיה קטנה אחת, אנחנו בקצה השני המסעדה והסיכוי להרים מצלמה כמו שצריך הוא די נמוך. מה עושים? זורמים עם הסיפור שלנו!

יצאתי בחזרה לכיוון המלצרית וביקשתי את עזרתה על מנת שאוכל להציע נישואין בסטייל. ביקשתי שתעביר אותנו לשולחן פנימי יותר ובנוסף שתזמין לנו בקבוק שמפניה יחד עם קריצת עין של ״זה הערב הגדול שלי״ המארחת זרמה על הרעיון ובאמת הגענו הכי קרוב שאפשר.

התחלנו בעבודת התיעוד. היין בשולחן של הנבדק שלנו זרם כמו מים ואיך אומרים אצלנו רק נכנס היין ויצא אכבר סוד, ובקיצור התחיל מגע בין הנבדק ובין האישה. חיכינו לרגע הנכון והצבנו מצלמה סמויה ממש לכיוון השולחן שלהם, זהו הדג נתפס ברשת. אנחנו את שלנו עשינו.

>אולי יעניין אתכם לקרוא גם: כל מה שלא סיפרו לכם על בדיקת האזנות